<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן ל'</h1>
<h2>דף מח.</h2>
כתב חכם אחד בודק מגירונא בשם הר"ם ב"ן ז"ל פעמים שאין העינוניתא מעורבת עם בשר הריאה והיא עומדת על גבי גידין ודבר זה נמצא בגדיים וטלאים ויש באותה עינוניתא קרום למטה כלפי האומא אין לאותו קרום דין סרכא דהכי אית להו. אבל אם יהיה אותו קרום לצד הראש יש לו דין סרכא ולפעמים היא מחוברת באותן גידין ואינה בכיס ונדמה שהוא מקום חבורה שהוא אצל האונא שתהא מחוברת באותן גידין ואינה בכיס ונדמה שהוא מקום חבורה שהוא אצל האונא שתהא מחוברת באותן גידין ושיהא אותו [חבור] מקום גדולה ואינה דבוקה שאם היתה דבוקה טרפה שדין הדבוקה כדין הסרכה וזה תלוי במראית העין אם יהא טרפה או היא מקום גדולה ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות והרבה פעמים אסרתים [ולפעמים] הכשרתיה. והנה ראיתי תרתי עינוניתא האחת בכיס והאחת חוצה לה ואותה שאינה בכיס היתה נסרכת עם האונא ואסרתיה. ופעמים יוצא כמו דד בראש האומא ויש בני אדם דנין אותו דד כמו אונא וטעות הוא בידם שא"כ היה לו להיות מעט חתוך ואע"פ שאין אותו החתוך כטרפא דאסא יורד עם החתוך ישלים לטרפא דאסא כל זה הבאתי לפני הר"ם ב"ן ז"ל וידעתי דעתו שטרפה. וגם דבר זה הבאתי לפניו תרתי אונות הסמוכות זו לזו דסריכן מגבן לדופן וראשי הסרכות דבוקי' זה בזה בדפן ואין ניכר שם ראשי הסרכות טרפה דאמרינן סרכא היא שעלתה מגב האונא לגב האונא ואח"כ נדבקה לדופן וטרפה אפילו היא נסרכת בבשרא עכ"ל.
ודין דבוקה כדין סרוכה בכל מקום. ועינוניתא דורדא בכל מקום שנסרכה טרפה. שכחתי למעלה. וכתב הר' דוד בר לוי וריאה שהעלתה צמחין פי' אבעבועות אין חוששין לה וכשרה כמו שביארנו. אבל אסרוח טרפה ע"כ. וכן נמי כתב החכם אדני זקני ר' דוד כהן ז"ל שאם נמצא בהן מים עכורין או סרוחין טרפה אבל מוגלא נמשכת כדבש [או] יבש כסלע כשרה ע"כ והר"ז ז"ל כתב דכי איתמר בכוליא איתמר אבל בריאה הכל כשר לא שנא מים זכים ולא שנא סרוחים שלא נפסלו עכורים וסרוחים אלא מטעם [מוגלא] וכשם שהמוגלא כשר בריאה ופסול בכוליא כך עכורים וסרוחים ע"כ וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל (תורת הבית הקצר בית שני שער ג') ע"כ.
